הבחינה הפסיכומטרית מקובלת בישראל לצורך מיון המועמדים השונים המבקשים להתקבל ללימודים גבוהים. הבחינה, שמחוברת על ידי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, נועדה להשיג כמה מטרות מרכזיות והן – צמצום פערים, אחידות וניבוי הצלחה.
• צמצום הפערים – הבחינה נועדה לאפשר למועמדים ללימודים גבוהים, כאלה שלא זכו מסיבות שונות לבטא את מלא יכולתם במסגרת לימודי התיכון ובמיוחד בהישגיהם בבחינות הבגרות, לעשות כן במסגרת בחינה בלתי תלויה.
• אחידות – הפסיכומטרי מבוסס על הרעיון שניתן ליצור סולם אחיד שעל פיו ימדדו כל המועמדים ללימודים גבוהים. סולם זה מתקבל באמצעות ציוני הבחינה שנקבעים בדרך של התפלגות הישגי הנבחנים. ציוני הבחינה הם מדד אחיד, שיכול להתגבר על פערים מעמדיים, חברתיים, הבדלי שפה והבדלים אחרים שעשויים להתגלות על פני הזמן. בחינות אחרות, כגון בחינות הבגרות למשל, אינם יכולים להבטיח מדידה אחידה של יכולת וכישורים.
• ניבוי הצלחה – מבחינת המועמדים עצמם וגם מבחינת מוסדות הלימוד, חשוב מאוד לדעת מוקדם ככל האפשר מה הוא הסיכוי להצלחת המועמד בלימודים האקדמיים. נקודה זו חיונית במיוחד על רקע המצב שבו במוסדות לימוד מסוימים ובפקולטות מסוימות יש פער ניכר בין השואפים להתקבל לבין המקומות הפנויים. מטבע הדברים, מוסדות הלימוד השונים ירצו לתת עדיפות לאלה שעל פי הבחינה הפסיכומטרית יכולתם להצליח בלימודים גבוהה יותר.
ללמוד להצליח
השתתפות בקורס הכנה לפסיכומטרי נחשבת כדרך טובה מאוד לשפר את ההישגים בבחינה. מחקרים שונים מוכיחים מעל לכל ספק שהכנה מוקדמת, לימוד שיטתי, היכרות מעמיקה עם סוגים ווריאציות של שאלות מסייעים לאנשים רבים להתקבל למוסד הלימודים ולפקולטות המועדפות עליהן. לימוד שמתבסס על מורים טובים, על ידע, ניסיון ותרגול מודרך ומדורג הינו אפקטיבי יותר. יש לציין שעם השנים נוצרה מציאות שבה מי שמוותר על השתתפות בקורס הכנה או לכל הפחות לומד באופן עצמאי אך מרוכז ושיטתי, יוצר לעצמו נקודת פתיחה קשה יותר בכניסה לעולם האקדמי. גם בפסיכומטרי – אפשר וכדאי ללמוד להצליח.